יום שבת, 25 באוגוסט 2012

תאנים בסירופ

זה קינוח שזמן ההכנה ברוטו שלו הוא 2 דקות, אבל הוא קל ונפלא לסיום ארוחה קיצית.
אז כמה קצר, ככה פשוט: שוטפים תאנים, מגלגלים אותם בסוכר, ומניחים אותם בתבנית מתאימה לתנור או טוסטר אובן אחרי ששימנו אותה בחמאה:
מוסיפים קצת מים לתבנית (בערך שתי כפות)
שמים בתנור (או טוסטר אובן, גם עובד) תחת "גריל" למשך עשר דקות או עד שכל גרגרי הסוכר נעלמים, מוציאים, מקררים, עוטפים בניילון נצמד (מקררים קודם, כן?) ומכניסים למקרר לשעתיים בערך.
זהו - מוכן ונהדר!

קישואים קטנים ממולאים - קוסה מחשי צמחוני

להכין קישואים קטנים ממולאים זה סוג של ריפוי בעיסוק. זה דורש המון זמן, המון סבלנות, ואהבה גדולה לקישואים קטנים ממולאים, אחרת בשביל מה אנחנו עושים את כל זה. המנה המקורית נקראת קוסה מחשי, אבל מכיוון שהמתכון הזה לא נאמן עד הסוף למקור (אני לא מטגן את הקישוא לפני הבישול, ו) - בואו נקרא לזה קישואים קטנים ממולאים.
אני ממלא את הקישואים בפריקה (פריקי) שזה חיטה ירוקה עם טעם קצת מעושן, ומתבל בבהרט, אבל אפשר לעשות את זה גם עם אורז וקינמון, בורגול, או כל דגן אחר. אז לפני שמתחילים מבשלים כוס פריקי עם כוס וחצי מים וקצת מלח בערך 20 דקות.
לעבודה: מתחילים בלרוקן את הקישואים. אני בטוח שבפור שף או חנויות הבישול המפונפנות יש מכשיר שמיועד לריקון קישואים קטנים שודאי עולה 180 שקל ועשוי מסיליקון שמופק משיניים של אינואיטים, אני משתמש בידית של כפית: תוחבים אותה כמה פעמים לבשר הקישוא אחרי שקטמנו אותו משני הצדדים, ואז בתנועות מעגליות של מישהו שמלקלק צנצנת דבש מגלף את בשרו החוצה לתוך קערה כדי להשתמש בו אחר כך להכנת המילוי.
ככה עושים לכולם, שהשאיפה היא להשאיר כמה שפחות קישוא, אבל שעדיין יהיה מספיק מוצק וחזק להחזיק בתוכו את המילוי:
עכשיו מכינים את המלית יחד עם מה שהוצאנו מהקישוא:
במחבת עם שמן זית ופלפל סודאני קטן מטגנים בצל עד שמשחים, מוסיפים שום קצוץ וכעשרים שניות אחר כך מוסיפים את מה שהוצאנו מהקישוא. אבל סתם לשפוך את זה כי בינתיים זה הגיר די הרבה נוזלים. מה שצריך לעשות הוא לקחת את העיסה לתוך כף היד ואז לסחוט עד שכל הנוזלים יוצאים. את העיסה היבשה מוסיפים למחבת, מוסיפים בהרט, כורכום, מלח ופלפל שחור טרי ומערבבים עד שצבעה חום, אז מוסיפים כמה כפות מהפריקי שיחס הירקות/דגן יהיה בערך 1:1, מערבבים עד שמתייבש קצת (בערך שלוש דקות) ומכבים את האש.
נותנים לזה להתקרר קצת, ובינתיים שמים שלוק מכובד של שמן זית בסיר גדול ומרפדים אותו בעגבניות ובצל פרוסים לפרוסות עבות:
עכשיו הקטע המלוכלך: בעזרת האצבעות לוקחים קצת מהמילוי ותוחבים לתוך הקישוא, את הקטנים יותר ממלאים עם הזרת, ולגדולים אפשר להשתמש באצבע. דוחסים שיהיה צפוף, אבל לא צפוף מדי כדי שלא יצא פירה:
כשהכל מוכן מסדרים אותם על הירקות הפרוסים ומדליקים אש מתחת למחבת:
כשהשמן חם ומתחילים לשמוע קולות פצפוץ, מוסיפים מים רותחים שהומסו בתוכם סילאן (תמרים או תאנים, אפשר לשים דבש במקום), חוואיג', פלפל לבן, מלח, וכורכום עד שיגיעו לחצי הגובה של הקישואים, מכסים את הסיר ומנמיכים את האש. מדי פעם מרימים את המכסה ומגלגלים בזהירות את הקישואים. אחרי בערך שעה מכבים את האש ונותנים לזה לנוח קצת, מגישים עם יוגורט.

יום שישי, 24 בפברואר 2012

פאסט פוד צמחוני ודקדנטי: המבורגר טופו ופטריות, לחמניות והום פרייז

אי אפשר באמת לקרוא לזה פאסט פוד, כי לוקח לפחות שלוש שעות להכין את זה, אבל ארוחת ההמבורגר הצמחוני עם ההום פרייז היא המון כיף, ואם מוותרים ולא מכינים לבד את הלחמניות אפשר להכין הכל תוך שעה. 

לחמניות:
חצי קילו קמח לבן
רבע חבילת חמאה מומסת
שמרים יבשים (כדורים קטנים כאלה ששומרים במקרר)
מלח
סוכר
מים
ביצה לציפוי
שומשום (אני מעדיף מלא, אבל לא חייבים)

מערבבים את כל החומרים היבשים, עושים גומה באמצע, שופכים קצת מיים ומתחילים ללוש. מוסיפים עוד מים לפי הצורך עד שיוצא בצק גמיש ונהדר. מכסים במגבת ומניחים לתפוח. אחרי שעה-שעה וחצי מחלקים את הבצק לששה כדורים ומניחים לתפיחה שניה. זה נראה בערך ככה:

אחרי שתופח מסדרים בתבנית, טורפים את הביצה בכלי קטן ומושחים את הכדורים בעזרת מברשת. זה הזמן לשים שומשום ולדחוף לתנור חם (180 מעלות). 
לפני התנור
אופים במשך עשרים דקות בערך עד שמזהיב, וזהו - מוכן


הום פרייז:
בערך 4-5 תפוחי אדמה בינוניים
בערך חצי חבילת חמאה
רוטב צ'ילי מתוק

חותכים את תפוחי האדמה לקוביות, חותכים את החמאה לקוביות, מוסיפים רוטב צ'ילי מתוק, מערבבים, שמים בתנור חם מאוד (230 מעלות) לעשרים דקות, אז מורידים את החום לבערך 180 מעלות ומשאירים ל20-30 דקות נוספות עד שפריך ונהדר.
לפני התנור
מוכן. פריך מבחוץ ורך מבפנים
המבורגר צמחוני:
חבילת טופו
חצי חבילת פטריות
שביבי שקדים
בצל בינוני
מיסו חום
פירורי לחם
2 ביצים
חרדל
שמן שומשום
רוטב סויה

מפוררים את חבילת הטופו לקערה, קוצצים את הבצל והפטריות, מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים. 
קוצצים גם את השקדים
יוצרים קציצות נחמדות ומניחים בצלחת שיתגבש. מחממים שמן במחבת, כשחם זורקים פנימה פלפל צ'ילי יבש, ומתחילים להניח את הקציצות בפנים אחת אחת. זה נראה בערך ככה:
הופכים בזהירות כדי שלא יתפרק
כשהכל מוכן, הגיע הזמן להרכיב.:
ולהתפעל:
ולאכול:

יום שישי, 20 במאי 2011

פייסם

פייסם הוא אולי הקינוח ההודי האהוב עלי. קצת כמו דייסת הדובים של ילדותי כשזה חם, וכמו מלבי אחרי שהוא מתקרר. במשך התקופה שגרתי בהודו הפייסם ליוה כמעט כל ארוחה, והגילוי של פניני הטפיוקה במדף של הפועלים התאילנדים במכלת של הישוב אפשר לי לשחזר את הקינוח הנפלא הזה.
הכמות שבמתכון הזה תספיק למשפחה של חזירים למשך חורף, בערך, בדרך כלל אני מסתפק בחצי.

החומרים
כוס אחת של פייסם (גרגרי טפיוקה)
11 כוסות מים
קופסה של חלב קוקוס
1.5 כוסות סוכר
אגוזי קשיו
הל טחון (לא חייב)


ההכנה
בסיר גדול מרתיחים את המים עם קצת מלח. אחרי שהמים רותחים מכניסים את גרגרי הטפיוקה תוך כדי בחישה ומבשלים אותם עד שהם נהיים שקופים (בערך 20 דקות). אם תוך כדי הבישול נוצר קצף לבן וסמיך, קפחו אותו.
כאשר הגרגרים שקופים והמיים נעשים עמילניים, מוסיפים את הסוכר ובוחשים עד שיימס, ואז גם את חלב הקוקוס, ההל הטחון ואת אגוזי הקשיו. הוספת חלב הקוקוס תעצור את הרתיחה, אז המשיכו לבחוש עד שירתח שוב, ואז כבו את האש.
זהו - עכשיו רק לחכות עד שיתקרר, לשים בקעריות קטנות, ולזלול. לילדים אפשר לספר שמדובר בעיני דגים.

יום שבת, 12 במרץ 2011

עוגיות עבאדי נטולות כיבוש

החרם על מוצרי ההתנחלויות עובד נהדר. לפעמים צריך לשלם קצת יותר על מוצרים שלא יוצרו על חשבון אדמתם וחירותם של תושבי פלסטין אבל תמיד יש תחליף הוגן שלא מממן את גזל האדמות ובצורה עקיפה גם את פשעי המלחמה שישראל והמתנחלים מבצעים בשם החבר הדמיוני שלהם.
המוצר היחיד שלא הצלחתי למצוא לו תחליף ראוי הוא עוגיות עבאדי: חישוקים נהדרים של שומן, מלח ושומשום. החטיבים האובליים האלה היו ה"חטא" היחיד שלי בחרם, עד שהחלטתי לאפות אותם בעצמי, ואז גם גיליתי שפרט לרווח המוסרי יש גם רווח תזונתי גדול. במקום מרגרינה ושומן תעשייתי אני משתמש בחמאה ושמן זית (מבלעין, כמובן) והתוצאה היא עבאדי גורמה. פריך פי כמה והטעם - מופלא. להלן המתכון:

החומרים:
3 כוסות קמח
כפית אבקת אפיה
בערך  כף מלח
בערך 150 גר' חמאה שהוצאה מהמקרר ונחתכה לקוביות (שלא תהיה קשה מדי)
שלוק גדול של שמן זית (בערך רבע כוס)
חצי כוס מים
ביצה, שומשום ומלח סלעים לציפוי

ההכנה:
מערבבים את הקמח, אבקת האפיה והמלח, ומוסיפים את החמאה. לשים עד שהחמאה יצרה פירורים בתוך הקמח. מוסיפים את שמן הזית וממשיכים ללוש עד שגם הוא נטמע בתערובת, ואז מוסיפים את המים. עכשיו צריך ללוש עד שמתקבל בצק חלק, שמנוני וגמיש. זה יכול לקחת כמה דקות טובות אז צריך להתאזר בסבלנות ובזרוע חזקה. שהבצק מוכן עוטפים אותו בניילון ושמים במקרר לחצי שעה.
...כעבור חצי שעה...
מחממים את התנור לחום בינוני (בערך 180 מעלות) ומתחילים לקרוץ מהבצק גושים קטנים. את הגושים מגלגלים כמו נחשים ומסובבים אותם סביב האצבע ליצירת עיגול.
את העיגולים משחילים על האצבע, טובלים צד אחד בקערה ביצה טרופה, משם לצלחת ובה שומשום מעורבב עם גושי מלח (אני משתמש במלח סלעים) ומשם לתבנית עם נייר אפיה. הכמות הזו מספיקה לבערך שלוש תבניות.
אופים עד שהעוגיות זהובות (בערך חצי שעה-ארבעים דקות), ואז חשוב לקרר אותן לפני שאוכלים. שהן ישר מהתנור הן מתפוררות קצת בפה, אבל אחרי איזה רבע שעה - תענוג צרוף.

ככה לא תרמתי למפעל ההתנחלויות הפושע וגם אכלתי עוגיות נהדרות.



יום שבת, 5 במרץ 2011

קציצות חוביזה

קציצות חוביזה הם אחד מהדברים שהדור הקודם מתרפק עליהם בנוסטלגיה דביקה, ומשמש אחד מקלפי הויכוח המוצלחים יותר בדיון על איכות חמרי הגלם בארוחה, או על עושר המרכיבים במנה. גם אם תעמלו שעות על הכנת ציר ירקות מושלם לריזוטו פטריות יער מופלא, תמיד ישב מישהו ויאמר "שהיינו ילדים, לא היינו צריכים את כל זה, הספיק לנו חופן חובזה והיינו שבעים". אז הלכתי לבדוק, אבל בכל זאת ניסיתי להתחכם קצת:
המרכיבים:
שקית עלי חובזה טריים (אם הם מחכים יותר מדי הם נהיים נבולים ופחות משמחים)
בערך חצי חלה מאתמול
שלוק וחצי שמן זית (אני השתמשי בשמן המעולה של בלעין, עם אקסטרא גז מדמיע)
בערך חצי כף שמן שומשום
חופן שומשום מלא
חצי כפית מלח
2 ביצים
שלוק רוטב סויה
פלפל
בהרט

הדבר הראשון שצריך לעשות: לקטום את גבעולי החוביזה. הגבעולים הם מאוד סיביים ובלתי נעימים בעליל. ככה:
את העלים יש לקצוץ גס בסכין ולשים בקערה כחולה וגדולה. לתוך אותה קערה לפורר ביד את החלה מאתמול, ולהוסיף את שאר החומרים. ללוש בידיים, ואם נראה שזה לא נדבק מספיק אפשר להוסיף עוד ביצה. אם זה רטוב מדי, אפשר להוסיף עוד חלה. עכשיו צריך לתת לתערובת לנוח איזה עשר דקות - רבע שעה, אחרת זה יתפרק בטיגון.


אחרי עשר דקות - רבע שעה, לשים כך וכך שמן במחבת גדולה, בערך רבע סנטימטר עומק ולחכות שיתחמם. כשהשמן חם, מתחילים ליצור קציצות ולשים אותן בשמן. לטגן היטב מכל הכיוונים, ולאכול עם טחינה.

האמת - אחלה דבר. מסתבר שהנודניק הזקן צדק.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

בורקס חצילים

החציל הוא פשוט ועדין וקולו כמו קול של הלב. הטעם החרוך והעדין יחד עם החמצמצות של גבינת העיזים, בתוך מעטפת פריכה ומתפצפצת זה לא משהו שאפשר לעמוד בפניו.


את הבצק אפשר כמובן להכין מבצק עלים או בצק פילו, אבל בדרך כלל אני מעדיף להכין את הבצק בעצמי, גם כי אז אני יודע בדיוק מה אני שם בפנים, זה גם פחות שמן, וזה גם פריך יותר:

לבצק (אפשר להכין חצי כמות):
כמעט חבילת חמאה שלמה - זה אכן הרבה, אבל עדיין פחות מהבצק הקנוי, ושם זה שומן מוקשה
גביע שמנת
2.5 כוסות קמח
כפית אבקת אפיה
רבע כוס מים
מלח

למילוי:
חציל בינוני, מוצק וסגול. אם העור שלו מקומט זה לא יעבוד. 
בערך 200 גרם גבינת עיזים (או בקר, אבל עיזים נותן טעם חמצמץ ונהדר)
אגוז מוסקט
פלפל לבן
מלח

וגם:
ביצה 
שומשום (עדיף מלא)

אז ככה:
1. מכינים את הבצק - מערבבים את כל החומרים ולשים. אם צריך עוד קמח אז מוסיפים, לשים עד שמתקבל בצק חלק ושמנוני. עוטפים בניילון ושמים במקרר עד שהשאר יהיה מוכן.
2. שורפים את החציל: אני עושה את זה על הכיריים - זה נותן לזה טעם שרוף ונהדר, אבל זה מלכלך נורא. אפשר לעטוף את זה בנייר כסף, לשים בתבנית (עמוקה, זה מגיר המון נוזלים) ולתחוב לתנור. חשוב לזכור: אם על הכיריים ואם בתנור - צריך לדקור את החציל ולפצוע את עורו, אחרת הוא עלול להתפוצץ.
3. אחרי שחציל מתרכך (יודעים את זה ע"י נעיצת כף עץ בבשר החציל) מוציאים אותו, שיתקרר, ואחרי זה מקלפים אותו. הדרך הטובה ביותר לקלף חציל היא להחזיק אותו בעוקץ ביד אחת, וביד השניה להסיר את העור. אם החציל חם מדי, אפשר לעשות חתך לאורך הגוף שלו, ובעזרת כף עץ לאסף את בשרו לתוך קערה.
4. זה הזמן לחמם את התנור ל180 מעלות בערך.
5. מפוררים את גבינת העיזים לקערה, מוסיפים את התבלינים ומערבבים.
6. מוציאים את הבצק מהמקרר ומשטחים אותו בעזרת מערוך על נייר אפיה. חורצים סימונים שתי וערב, ובמרכז כל ריבוע מניחים כפית עם חומר המילוי. אחד אחד מקפלים את הריבועים לצורת מלבן. את הקצוות מהדקים בעזרת מזלג.
7. טורפים ביצה ומושחים את הבורקס היטב, אחר כך מפזרים שומשום ותוחבים לתנור.
8. מחכים בסבלנות עד שמשחים.

חוקים בלתי הגיוניים אך חשובים:
1. בחציל אסור לגעת עם כלי מתכת, רק כף עץ.
2. צורת הבורקס צריכה להיות מלבן, ולא משולש או עיגול
3. הכיבוש משחית